רובל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

העובדות ועיקרי טענות הצדדים

1.זוהי תביעה לפיצוי על נזקי גוף בתאונת דרכים. על פי כתב התביעה התובע, יליד 1990, היה מעורב ביום 25.8.08 בתאונת דרכים כאשר נהג ברכב בכביש 2014, איבד את השליטה ברכב ופגע בעץ. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע, לטענתו, חבלות בחלקי גוף שונים, בעיקר בראש, בגב ובכתפיים, ובגין נזקיו תבע התובע את מבטחת הרכב.

2.הנתבעת טענה, בין היתר, כי בזמן התאונה התובע נהג ברכב ללא רשות בעליו, כשהוא מפר את תנאי רשיון הנהיגה שלו, ולפיכך פוליסת הביטוח הופרה ואין עליה חבות. שאלה זו עומדת במרכז המחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, והיא תידון להלן.

3.אין מחלוקת על כך שהרכב שבו נהג התובע בזמן התאונה ושהיה מעורב בתאונה (להלן: הרכב) נשכר על ידי מר שיקו פרץ. התובע בתצהירו טען כי זכור לו שהיה עובד אצל שיקו פרץ שהיה עוסק בעבודות ברזל בבניין. לטענת התובע בתצהירו הוא לקח את הרכב מיעקב סויסה, שהיה ראש צוות במקום העבודה, שכן בעל הבית, פרץ, אמר גם לו (לתובע) וגם לסויסה שעל התובע לקחת את הרכב מסויסה. זאת לאחר שהתובע מונה כראש צוות והיה עליו להסיע פועלים מבית שמש לקרית גת ובחזרה.

התובע טען כי אנו זוכר את נסיבות התאונה, וכי הוא התעורר לאחר 28 ימים ובבית החולים נאמר לו שנפצע קשה בתאונה. הוא הוסיף שזכור לו שהתאונה ארעה לאחר שהרכב נמצא ברשותו כשלושה שבועות.

התצהירים

4.מטעם התובע הוגשו תצהירים של התובע עצמו וכן תצהירו של מר יעקב סויסה. מאוחר יותר הוגש גם תצהירה של אחות התובע, הגב' רובל טגוואד, והמשך תצהיר נוסף של מר ימר אסרס. שני האחרונים לא התייצבו לחקירה ולא העידו.

תצהיר העדות הראשית העיקרי בתיק, תצהירו של התובע, מחזיק פחות מעמוד אחד. בתצהיר טען התובע כי רב פרטי האירוע אינם זכורים לו שכן בשל התאונה זכרונו נחלש מאד. עם זאת התובע זכר, על פי הצהרתו, שהיה עובד אצל שיקו פרץ שעסק בעבודות ברזל בבניין.

5.המצהיר הנוסף היה חברו לעבודה של התובע, מר יעקב סויסה. סויסה הצהיר כי עבד אצל שיקו פרץ כאחראי על הפועלים במשך כשלושה חודשים. הרכב המעורב בתאונה היה ברשותו ושימש להסעת פועלים. ביום חמישי התקשר אליו שיקו ואמר לו שהוא רוצה לתת את הרכב לתובע ולעשות את התובע ראש צוות. סויסה השיב לו, לדבריו, שהתובע הוא פועל טוב מאד ושיעשה כרצונו, ושיקו הורה לו להעביר את הרכב לתובע באותו יום. במוצאי שבת התקשר אליו התובע והשניים תיאמו את העברת הרכב, העבירו אותו ודרכיהם נפרדו.

סויסה הוסיף ותיאר כי לאחר כשלושה שבועות התקשר אליו שיקו, ביקש ממנו לברר מדוע התובע אינו עונה לו, הוא הלך לביתו של התובע ושם נודע לו על התאונה שעבר התובע. סויסה הוסיף עוד ואמר כי לאחר התאונה שיקו ביקש ממנו לומר שהתובע לקח את הרכב ללא רשותו של שיקו, אולם הוא סירב לכך ואמר שאף פעם אינו נותן רכב בלי אישור של בעל הבית.

6.כאמור, בהמשך הוגשו תצהירים נוספים. אחותו של התובע רובל טגדאווה הצהירה כי לאחר התאונה כשהלכה עם אחיה לרופא, נסע אחריהם מישהו וקרא לאחיה. לאחר מכן אמר לה אחיה שאותו אדם הוא שיקו, וכי שיקו הציע לתת לו 30,000 ₪ כדי לבטל את התיק שנפתח נגדו.

כפי שציינתי, אחותו של התובע לא העידה ותצהירה אינו מתקבל כראיה. אולם העובדות הנטענות בו רלוונטיות כיון שהן הוצגו לתובע בחקירתו, כפי שיפורט להלן.

7.מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר משה (שיקו) ניסים פרץ. פרץ הצהיר כי העסיק את התובע זמן ארוך לפני התאונה כפועל על בסיס יומי בהתאם לצרכי העבודה, וכי יעקב סויסה ושלמה מלכה היו בזמן הרלוונטי עובדים קובעים שלו, הם עבדו כמנהלי צוותים והסיעו את הפועלים לאתרי העבודה, ולצורך עבודתם הועמד לרשותם רכב שנשכר על ידו (על ידי שיקו פרץ) בשכירות חודשית. פרץ הבהיר כי בתקופה שלפני התאונה וביום התאונה התובע לא עבד אצלו, ובתקופה זו כל עובדיו לא עבדו, כפי שקורה לעיתים בעבודה מסוג זה. לדבריו בתקופה שבה אין עבודה הרכב אמור לחנות על ידי ביתו של יעקב סויסה ורק לו מותר לעשות בו שימוש.

8.פרץ הבהיר כי הרכב נשכר ללא ביטוח לנהג צעיר או נהג חדש, כך שהיה ברור לסויסה שהוא מיוחד לצרכי עבודה בלבד ואין להעבירו לשימוש או חזקה של אף אחד (סעיף 11 לתצהיר).

לטענת פרץ (סעיפים 9-12 לתצהיר) נודע לו על התאונה על ידי המשטרה, והוא הופתע מכך. לדבריו הוא מעולם לא התיר לתובע לנהוג ברכב, התובע היה בחור צעיר שרק קיבל רשיון נהיגה, ובנסיבות אלה אין סיכוי שהיה מעסיקו כנהג ומרשה לו להסיע פועלים. פרץ הצהיר כי התובע לקח את הרכב ללא רשותו ואישורו תוך ששיקר לסויסה כשטען בפניו כי הוא עובד אצל פרץ וכי פרץ התיר לו לנהוג ברכב. לדברי שיקו פרץ הוא שוחח עם התובע מספר פעמים, כולל שיחה בנוכחות חוקר ששמע את השיחה הטלפונית ברמקול, והתובע הודה בפניו כי לקח את הרכב ללא רשותו.

9.בסעיף 13 לתצהירו הצהיר שיקו פרץ כי לאחר שיעקב סויסה הגיש תצהיר עדות ראשית שבו טען כי הוא (פרץ) הרשה לו לתת את הרכב לתובע, הוא נפגש עם סויסה. סויסה הודה בפניו כי טעה ונתן את הרכב לתובע ללא רשות. הוא הסביר כי כואב לו על התובע שנפגע בתאונה והוא רוצה לעזור לתובע. כאשר המתינו בבית המשפט הודה סויסה בפניו כי שיקר בתצהירו, ואמר כי יאמר אמת כאשר יעיד בבית המשפט.

פרץ טען עוד (סעיפים 14,15 לתצהירו) כי גם יתר עדי התביעה משקרים במטרה לסייע לתובע תביעתו, אולם לו עצמו אין כל אינטרס, שכן חברת הביטוח שילמה עבור הנזק והוא נשא בהשתתפות העצמית בלבד.

10.לאחר שנשמעו עדי התובע הוגש מטעם הנתבעת גם תצהירו של מר ליאור נחום, חוקר פרטי שביצע חקירה בנוגע לנסיבות התאונה. העד מסר כי שוחח עם מר שיקו פרץ, שאמר לו שלא התיר לתובע לנהוג ברכב וכי התאונה נעשתה ללא ידיעתו וללא אישורו, לאחר שהתובע שיקר ליעקב סויסה.

החוקר הצהיר עוד כי בתאריך 1.9.09 נפגש פעם נוספת עם שיקו פרץ, פרץ שוחח בנוכחותו עם התובע והוא שמע את התובע מודה בכך שנהג ברכב ללא רשותו. תמליל השיחה בין החוק לבין שיקו פרץ, הכולל גם את שיחת הטלפון בין פרץ לבין התובע, הוגש וסומן ת/1.